טרופאוס מולירו

שם בעברית

טרופאוס מולירו

שם לועזי

Bloodchest moorii

שם מדעי

Tropheus spec. red, Moliro

סוג מים

מים מתוקים

משפחה

אמנוניים

מקור

אגם טנגנייקה, בחלקים הדרום מערביים

נפח אק' מומלץ

לפחות 250 ליטר

התאמה לריף

קושי גידול

לא מומלץ למתחילים

גודל בוגרים

עד 15 ס"מ

התנהגות

תוקפני

סוג מזון

צמחוני

טמפ' מומלצת

24 – 29 מעלות

חומציות מים

8.7 – 9.2 pH

מליחות מים

כללי

שמו של הדג ניתן לו בגלל מוצאו, את הדג ניתן למצוא בחלק הדרום מערבי של אגם טנגניקה. כינוי נוסף שניתן למולירו, הוא BloodChest וכשמו blood – דם chest – בית החזה. המולירו שנחשב לדג די נפוץ בקרב מגדלי הטרופאוסים ועם הזמן נהפך לאחד הפשוטים שבטרופאוסים, למרות הכל המולירו הוא אחד הטרופאוסים היפים, יש לו קשת רחבה של צבעים אותם לא ניתן למצוא אצל טרופאוסים אחרים.

 

גידול באקווריום

נפח מינימלי עבור הטרופאוס מולירו יהיה 250 ליטר עם מרחב שחייה גדול מאחר שהטרופאוסים שוחים בכל רחבי האקווריום ואוהבים מרחב שחייה גדול ככל האפשר, לכן מקומות המסתור יהיו בחלקו האחורי של האקווריום. החלפות מים שבועיות רצויות מאוד בכדי להבליט את הצבעים המדהימים שלו ולגדילה מהירה יחסית.

 

שותפים מתאימים

המולירו מבין כל מיני טרופאוסים שניתן למצוא בארץמוגדר כדג יותר תוקפני מאחרים. ובנושא הטרטוריה פעמים רבות ניתן לראות כי הטרופאוסים משתלטים על חלקים נרחבים האקווריום ולא מאפשרים לאף דג להתקרב לאזורם. במקרה והדג נכנס לטריטוריה שלהם התגובה שלהם תהיה בתקיפה חזיתית במטרה לפגוע.

 

זיהוי בין המינים

זכר הטרופאוס מולירו לעתים קרובות גדול בקצת מהנקבה, בבגרות לזכרי הטרופאוס המולירו יש מופע צבעים מרהיב שבא בצבעים צהוב וצבעים דומים לו ועד לגוונים כהים מאוד של אדום, לפעמים גם חל בצבע סגול אך בכהה מאוד. לרב לזכרי הטרופאוס מולירו יש נקודה אדומה באזור החזה. נקבות הטרופאוס מולירו יהיו קטנות מזכרי טרופאוס המולירו ומופע הצבעים יהיה דהוי יותר. בנוסף לעלה שרואים ממש טוב, ניתן לזהות בעזרת הסתכלות על הפפילה הגניטלית, פפילת נקבות הטרופאוס קצרה ועגלגלה יותר ואילו לזכרים ארוכה וצרה יותר.

 

רבייה

הטרופאוסים הינם דוגרי פה. הזכר מסתובב סביב הנקבה ומנסה להובילה על אזור ההטלה. כחלק ממסע החיזור אחריה הוא מנסה לעשות עליה רושם ומתחיל לרטוט סביבה בכדי לעודד אותה להטיל את הביצים. הזכר מצידו מתחיל לרטוט כדי לקבל את צומת הלב שלה אל הסנפיר התחתון שלו אליו יש סוג של נקודות צהובות והנקבה חושבת שאלו ביצים והיא מנסה לאסוף אותם וברגע זה הזכר משחרר כמות של זרע. לאחר דגירה של כשלושה שבועות, הנקבה משחררת את הדגיגים למים. מומלץ לשמור על היחס מינימלי של זכר אחד על 5 נקבות.

 

מזון מומלץ

טרופאוס מטבעו, הינו דג צימוחני. יש לבסס את עיקר התזונה על מרכיבים צמחיים. מומלץ לגוון את המזונות באוכל קפוא (ספירולינה וכד'). יש לדאוג כי 80% מהדיאטה הכללית של הטרופאוסים צימחית.

שאלות ותשובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן