שרימפ רילי

כללי

שרימפ רילי היינו היבריד(הכלאה של שני זנים) שביצע האדם. שרימפ הרילי הוא הכלאה של שרימפ שרי(סאקורה) ושרימפ כדור שלג. ההכלאה בוצעה באסיה, טאיוון.

גידול באקווריום

גודלו של שרימפ הרילי הוא 2.5 סנטימטרים, לכן לא מומלץ לשכנו עם דגים גדולים(גם אם הם רגועים). צבעיו של שרימפ הרילי הם אינם שגרתיים, ראשו אדום, גופו שקוף וזנבו אדום, בגלל זה הוא כ"כ פופולארי בקרב מגדלים. שרימפ הרילי יעדיף מי אוסמוזה, כלומר מים רכים. אולם ניתן להשיג זאת על ידי הוספה של גזע ועלי שקד הודי. לא מומלץ לשכנו באקווריום שנפחו פחות מ- 15 ליטרים. ככל שנפח האקווריום גדול יותר, כך ניתן לשמור על ערכי המים יציבים יותר. שרימפ הרילי ירגיש הכי בנוח באקווריום שהוא מיועד רק לבני מינו. אקווריום כזה נקרא "שרימפייה". מומלץ לשים צמחים חיים באקווריום. הצמחים אשר לא מומלץ לשים באקווריום שרימפים אלה אנוביות וקריפטוקורינים מכיוון שבעת גיזומם הם מפרישים חומצה אוקסלית ברמה שמסוכנת לשרימפים. יש לבצע החלפות מים שבועיות, החלפות של 10%-20% בתוספת אנטי כלור איכותי.

שותפים מתאימים

השותפים האידיאליים לשרימפס הרילי הם ה"אוטוצינקלוס" וה"אנציסטרוס". ניתן גם לשכנם גם עם דגי להקות קטנים ומשריצים. אולם יש סבירות שחלק מהשרימפים הקטנים יאכלו.

זיהוי בין המינים

זיהוי בין המינים: הנקבה עגולה יותר מהזכר. כאשר היא מוכנה לרבייה ניתן לראות על גבה "אוכף". ה"אוכף" אלו ביצים לא מופרות, לאחר ההפריה הן עוברות לבטן הנקבה.

רבייה

הזיהוי בין המינים קשה. הנקבות גדולות מהזכרים במעט ויש להן מין "אוכף" שבו הן שומרות את הביצים שלא הופרו. רביית שרימפ הרילי קלה. הנקבה מפתחת כתם על גבה, הכתם שהיא מפתחת אלו ביצים לא מופרות. כאשר הזכר מפרא את הביצים הן עוברות לבטנה של הנקבה. הנקבה נושאת את הביצים במשך 3-5 שבועות.

מזון מומלץ

שרימפ הרילי אינו בררן בכל הקשור לתזונה. שרימפ הרילי יוכל אצות שגדלות על הצמחים ועל הדקורציה באקווריום אך חובה גם להאכילו במזון יעודי לשרימפס ומומלץ לגוון בירקות(מלפפון, קישוא) ובמזון קפוא(תולעי דם קפואות, ארטמיה קפואה).