תוכי דם

שם בעברית

תוכי דם

שם לועזי

Blood Parrot Cichlid

שם מדעי

Cichlasoma sp.

סוג מים

מים מתוקים

משפחה

צ. אמריקאים

מקור

גידול פרטי

נפח אק' מומלץ

לפחות 300 ליטר

התאמה לריף

קושי גידול

מתאים למתחילים

גודל בוגרים

עד 25 ס"מ

התנהגות

תוקפני

סוג מזון

בשרי וצמחי

טמפ' מומלצת

21 – 28 מעלות

חומציות מים

6 – 8 pH

מליחות מים

כללי

תוכי דם הוא אחד ממיני הציקלידים הנפוצים ביותר בקרב חנויות דגי הנוי ובקרב אקווריומי ציקלידים רבים בארץ ובעולם. מבנהו היחודי של דג זה, הכולל גוף מעוגל מעט וקימור אופיני באזור הפה, מחירו הזול והקלות הרבה שבגידולו, הם אלה שגרמו לתפוצתו ברמה זו. למרות שתוכי הדם נחשב כיום למין מוגדר, אין אפשרות למצאו בטבע באף מקום. הסיבה לכך היא שמקורו של דג התוכי הוא ברבייה סלקטיבית בין מיני ציקלידים שונים, אשר נעשתה בשבי ע"י בני אדם. רבייה זו נעשתה לראשונה בטיוואן בתקופת שנות השמונים לערך. שני אבותיו העיקריים של דג זה הינם דג שטן אדום וסוורום, כאשר מהשטן קיבל התוכי את צבעו ומבנה פיו, ומהסוורום קיבל את מבנה גופו העגלגל. עקב מבנה גופו המשונה, מגיע דג התוכי בבגרותו למצב שהוא אינו יכול אף לסגור את פיו.

גידול באקווריום

דג התוכי הוא אינו דג קטן. מדובר בדג שמגיע לגודל של כ25 ס"מ, ועל כן יש לספק לו אקווריום בנפח של 250 ליטרים עם מרחב שחייה ניכר בחלקו הקדמי של האקווריום. את האקווריום בו משוכן התוכי דם יש לעצב בצורה אשר תאפשר לו מרחב שחייה זה. בנוסף לכך, לא מומלץ לעצב את מיכלו בעזרת צמחייה חיה, שכן הוא נוטה לתלוש אותה מן המצע. כאשר מדובר על איכות ואיזון ערכי המים, דג התוכי אינו דורשני במיוחד, ואף יסתפק בתנאים מינימאליים בלבד. יש לדאוג לפילטרציה הולמת באקווריום בו הוא משוכן ולהחלפות מים סדירות בלבד. אלה יספקו את דג התוכי דם ואין צורך בטיפול מיוחד או ערכי מים מיוחדים כלשהם.

שותפים מתאימים

בדומה לאבותיו, דג התוכי אינו דג רגוע במיוחד, ואף נחשב לתוקפני כלפי מיני דגים רגועים או קטנים ממנו. יש לשכן את דג זה עם ציקלידים ברמת אגרסיביות דומה לזו שלו ובגודל דומה לזה שלו ג כן. אין לשכן את דג התוכי דם עם דגי קהילה ו- או דגים קטנים ממנו באופן ניכר, שכן קיימת סבירות גבוהה שיאכלו ויותקפו על ידו.

זיהוי בין המינים

הבדלה בין המינים אינה אפשרית.

רבייה

רביית דג תוכי דם במסגרת של זוג דגים ממין זה אינה אפשרית. עקב היותו היבריד(נוצר מרבייה של מיני דגים שונים), זכר התוכי אינו פורה ואין ביכולתו להתרבות. עם זאת, נקבות תוכי הדם הינן פוריות ברוב המקרים, ולכן קיימת אפשרות להרבות אותן בעזרת הפרייה ע"י זכר ממין אחר. לדוגמא- רבייה של זוג המורכב מנקבת תוכי דם ומזכר מסוג "מידאס" אפשרית בהחלט. דגיגי נקבות תוכי הדם ותנאיהם תלויים במין הזכר איתו התבצעה הרבייה.

מזון מומלץ

דג התוכי מוגדר אומנם כאומיבור(אוכל כל), אך עם זאת מומלץ להאכילו במזון מסחרי יבש אך ורק על בסיס בשרי מלא. אפשר, ואף מומלץ לגוון את תזונתו באמצעות האכלה באוכל קפוא/ חי כדוגמת תולעי דם, שרימפסים וקריל.

שאלות ותשובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן