מאמר- חיידקים ותנאי החיים שלהם באקווריום

ראשי פורומים אקווריום מים מתוקים מתחילים במתוקים מאמר- חיידקים ותנאי החיים שלהם באקווריום

  • This topic is empty.
מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #21623
    oldFishy
    מנהל בפורום

    כל מי שמתחיל לגדל דגים שומע על ה"בקטריות הטובות" שחיות בפילטר, ועל כמה שהן חיוניות לתפקוד תקין של האקווריום.
    לרוב בהתחלה מתייחסים ל"בקטריות" בהילה של כבוד – צריך לשמור עליהן, חובה לשטוף מדיות רק במי אקווריום, אסור לתת להן להיות באויר, אסור לשאוב רפש כי זה ישאב את הבקטריות ועוד כל מיני משפטים ששומעים מפעם לפעם. אפילו קוראים להן "בקטריות" ולא "חיידקים" (למרות שזה בדיוק אותו דבר כמובן).
    לעומת זאת, כשמדברים עם מגדלים מנוסים – הם פחות מובהקים בדברים שלהם, אפשר לשטוף במי ברז, מותר לשאוב רפש,  ועוד סתירות לדעות ששמענו בהתחלה.
    אז יצאתי למסע ארוך ומרגש – לנסות להבין מה בדיוק הולך כאן, ומה באמת חובה או לא חובה לעשות…

     

    אז איזה חיידקים אנחנו מגדלים?
    בגדול – אף אחד לא באמת יודע.
    דבר ראשון שאנו צריכים להבין לגבי חיידקים זה – שהם לא ממש משתפים פעולה איתנו.
    חיידקים באופן כללי הם יצורים זעירים (מיקרוסקופיים), הדרך שלנו לדעת על קיומם היא לגדלם במעבדה ולבודד סוג כזה או אחר. הבעיה מתחילה כשיש חיידקים שלא אוהבים לגדול בתנאי מעבדה (לדוגמה מיקובקטריום אביום – הגורם לשחפת דגים, אותו מאוד קשה לגדל בתנאי מעבדה), ולעומתם חיידקים אחרים שגדלים מהר יחסית.
    במשך שנים מדענים היו בטוחים שהחיידקים שאחראים לפירוק אמוניה והפיכתה לניטריט אצלנו באקווריום הם ניטרוסומאנס (Nitrosomonas) – פשוט כי אלו החיידקים שגדלו כאשר ניסו לבודד חיידקים מהאקווריום. באותה המידה – חשבו שהחיידקים האחראיים לפירוק ניטריט והפיכתו לניטראט הם ניטרובקטר (Nitrobacter).
    עם השנים, ככל שהמעבדות השתכללו והצליחו לבודד יותר חיידקים – התגלה שישנם עוד כמה (מאות) סוגי חיידקים שחיים על אמוניה וניטריט, כשהבולט ביותר הוא חיידק בשם ניטרוספירה (Nitrospira) – שגדל לאט יותר מהשניים שציינו קודם.
    בנוסף – מעבר לחיידקים ארוביים (חייבים חמצן) אלה, ישנם חיידקים אנארוביים (צריכים סביבה בלי חמצן) שיכולים לפרק ניטראט – ואלו כלל לא צמחו בתחילה כי לא ניסו לגדל חיידקים אנארוביים במעבדות.
    מה כל זה אומר – ככל הנראה ישנם סוגים רבים של חיידקים החיים באקווריום שלנו, ומפרקים אמוניה לניטריט ומשם לניטראט. כולם חיים יחדיו בשלום – ומבחינתנו – כולם עושים את העבודה יחדיו.

     

    זה משנה בכלל?
    לנו, כצופים מהצד, לא ממש אכפת איך קוראים לחיידק שגדל אצלנו – כל עוד הוא עושה עבודה טובה ומפרק לנו את האמוניה והניטריט. והאמת – שזו אחת הסיבות שלא ממש עושים ניסויים גדולים בעניין.
    המשמעות של ריבוי סוגי החיידקים היא רק שלכל חיידק יש תנאים משלו, ולכן חוקים כלליים כמו – הם ימותו אחרי 2 דקות באויר – לא ממש נכונים.

     

    איפה החיידקים חיים?
    חיידקים חיים בכל מקום, הם נתפסים לכל דבר שהם יכולים (מדיה ביולוגית, ספוגים, פרלון, מצע, זכוכית האקווריום, צינורות, ואפילו לדגים עצמם) ומתרבים כמיטב יכולתם. ככל שיש להם יותר שטח אליו הם יכולים להדבק – כך הם יכולים להתרבות עוד ועוד (כמובן כתלות בכמות המזון – אם אין אמוניה, חיידק הזקוק לה ימות מ"רעב").
    במחקרים שנעשו התברר כי קצב הגדילה של חיידקים מפרקי אמוניה אינו מאוד מהיר, ולחיידק המהיר ביותר דרושות 8 שעות בכדי להכפיל את עצמו (לצורך השוואה, ל- E.Coli – החיידק האחראי על קלקול קיבה – דרושות 20 דקות בכדי להכפיל את עצמו).
    כפועל יוצא – זמן הסייקל שלנו די ארוך, ונע בין 3 ל- 6 שבועות – זה הזמן הדרוש עד שחיידקים מפרקי אמוניה יתרבו ויספקו מספיק ניטריט כמזון לחיידקים המפרקים ניטריט – כך שגם אלו יתרבו.
    החיידקים עצמם כאמור מתיישבים על כל משטח אפשרי ומתרבים. הם עושים בנוסף עוד דבר אחד על מנת להגן על עצמם – הפרשת ביופילם (biofilm). ביופילם הוא המקביל לריר שמפרישים חלזונות – הוא יוצר מעטפת השומרת על החיידקים מפני הסביבה. המעטפת הזו מדביקה אותם בחוזקה לכל משטח עליו הם יושבים – ולכן גם שטיפה של מדיות (או שאיבת רפש מהקרקעית) לא ינתקו את החיידקים מהחומר עליו הם יושבים.

     

    זמן הוא עניין יחסי
    מאז ימי דארווין מדברים על נושא האבולוציה – התאמה של בעל חיים לתנאי הסביבה שלו. אנחנו רואים את זה בכל מקום, כולל באקווריום שלנו – דגים שמותאמים לתנאי הסביבה בה הם חיים (דגי קרקעית שטוחים עם פה למטה, דגי עילית עם פה למעלה ועוד אין סוף דוגמאות). על פי רוב – מדברים על אלפי שנים של אבולוציה בכדי לקבל שינוי משמעותי בזן מסויים – הסיבה היא קצב הגדילה – שינוי כזה מתרחש בין דור לדור, ועד שמוטציה מסויימת תופסת פיקוד לוקח הרבה דורות.
    חיידקים לעומת זאת מתרבים קצת מהר יותר מדגים, באקווריום שלנו כל 8 שעות יש דור חדש… המשמעות היא שהם גם מתאימים את עצמם לסביבה הרבה יותר מהר, וכאן אנחנו נכנסים לנושא "האקווריום המבוסס".
    כאשר אנחנו רק מתחילים לגדל דגים – המיים לרוב עוברים תהפוכות, כל הוספת דג משנה את המאזן העדין של החומרים במים, החיידקים עדיין לא התייצבו מבחינת כמות. ככל שעובר הזמן – ואנחנו נרגעים בכמות התוספות, כך האקווריום מתייצב.
    החיידקים מצידם מנסים להתאים את עצמם לתנאי הסביבה. אם האקווריום שלנו מיועד לשרימפים קריסטל – ואנו מקפידים על pH 6.5, אז חיידקים שמתרבים ב- pH זה יצליחו להתרבות יפה, בעוד שחיידקים שאוהבים pH שונה יתרבו פחות. ככל שהזמן יעבור – החיידקים המתרבים לאט יותר בגלל התנאים הלא מתאימים יהפכו להיות חלק קטן יותר באוכלוסיה, ונקבל אקווריום המכיל הרבה חיידקים המתאימים במיוחד בשבילו.
    המשמעות היא שבאקווריום מבוסס – החיידקים מותאמים היטב לתנאים השוררים בו. הם יהיו עמידים יותר, יעבדו טוב יותר, ויחיו יותר זמן מאשר באקווריום שרק סיים סייקל.

     

    אז מה הורג חיידקים?
    כמו כל יצור חיי, גם לחיידקים יש דרישות משלהם.
    הדרישה הראשונה במעלה היא אוכל. אם לא נספק מזון לחיידקים – הם לא יוכלו להמשיך ולחיות. במילים אחרות – אם אין דגים או מקור אחר לאמוניה במים – החיידקים ימותו.
    מעבר לכך – הם רגישים לשינויים במים. אם נעשה שינוי פתאומי גדול – ונעבור מ- pH חומצי (6) ל- pH בסיסי (8), החיידקים שעד עכשיו נהנו יתחילו לסבול מתנאים לא הולמים. זה לא אומר שכל החיידקים ימותו, כי כמו שכתבתי קודם – עדיין יש חיידקים שמסתדרים גם ב- pH הבסיסי – אבל בהחלט תהיה האטה בהתרבות שלהם.
    כמובן – אם נשאיר את המדיות הביולוגיות באויר זמן רב (ככל הנראה 10 דקות זה עדיין בסדר) – החיידקים יתחילו למות.
    למעשה, באקווריום מבוסס קצת ההתרבות והתמותה מאוזנים היטב, ובמידה ולא נעשה שינוי קיצוני (שהוא גם קיצוני מידי עבור הדגים) – הסיכוי שלנו להרוג את החיידקים די נמוך.

     

    מה לגבי אנטיביוטיקה?
    אנטיביוטיקה כשמה כן היא – חומר המיועד להרוג חיידקים.
    כאן ההמלצה הכי טובה שיכולה להיות לי היא להשתמש רק במוצרים מוכרים. אם חברה גדולה ומוכרת כותבת שהחומר שלה אינו הורג חיידקים "טובים" – ניתן להאמין לה.
    כמובן – השתמשו באנטיביוטיקה רק במידה ובאמת צריך אותה, במרבית המקרים ניתן לטפל בדגים ללא שימוש בחומרים נוספים (שמעבר לסכנה להרג חיידקים גם משנים את הכימיה של המים ועלולים לעשות נזק נוסף).

     

    אז למה צריך מדיה ביולוגית בכלל?
    לפי מה שכתבתי עד כה – עושה רושם שחיידקים מסתדרים להם בכל מקום. אז למה בכלל צריך מדיה ביולוגית?
    הרעיון כאן הוא שטח פנים. מדיה ביולוגית בעיקרה היא חומר שלו יש שטח פנים גדול להתיישבות החיידקים שלנו.
    ניקח לדוגמה נפח של ליטר. נניח שנכניס קרטון חלב סגור לאקווריום שלנו – כמה שטח פני הוספנו עבור החיידקים? נשווה את זה למדיות זמינות (הנתונים לקוחים מאתרי החברות – לא באמת בדקתי מה שטח פנים האמיתי של כל מדיה – ולכן אין כאן המלצה לסוג זה או אחר)
    קרטון חלב – שטח פנים חיצוני של תיבה בגודל 7*7*20ס"מ (בערך) = 658סמ"ר לליטר = 0.0658 מטר רבוע (מ"ר) לליטר (ברור שזו רק דוגמה, אף אחד לא יזרוק קרטון חלב לאקווריום).
    JBL (לינק לאתר) – מיקרומק 1500 מ"ר לליטר, סינטומק 1200 מ"ר לליטר
    סרה (לינק לאתר) – סיפורקס 270 מ"ר לליטר

    אהיים (לינק לאתר) – ביומכ 400 מ"ר לליטר, סובסטרט פרו 450 מ"ר לליטר

    שימו לב – הנתון כאן מתייחס רק לשטח הפנים! בין היתר למדיה יש גם תפקיד ליצור זרימות מים, לא לחסום את הפילטר ועוד. זה שלמישהו יש יותר שטח פנים לא מחייב שהוא המדיה הטובה ביותר!
    חשוב לזכור שחיידקים זקוקים לזרימה – כלומר במידה והזרימה מועטה – הם לא יקבלו אמוניה וחמצן ועלולים למות. מסיבה זו חשוב מידי פעם לשטוף את המדיות שלנו, ולוודא שהפילטר עובד בתפוקה טובה ולא נחסמו הספוגים הגסים מרוב לכלוך. כמה זה מידי פעם? – מאוד תלוי בתחזוקת האקווריום (שאיבות רפש תכופות יפחיתו את הצורך בניקוי הפילטר), בסוג המזון (ככל שיש יותר מוצרי לוואי במזון כך הם משאירים יותר "לכלוך"), בכמה אנחנו מאכילים ועוד…

     

    אז לסיכום – מה המסרים החשובים?
    1. חיידקים יש בכל מקום באקווריום (וגם מחוצה לו…)
    2. ככל שהאקווריום שלנו יותר מבוסס, כך הוא גם יותר עמיד מבחינת החיידקים
    3. חיידקים של אקווריום אחד הם לא בדיוק החיידקים של אקווריום אחר
    4. רצוי שלא להתעמר בחיידקים שלנו – אם ניקינו פילטר – לא לעשות במקביל החלפת מים של 100%
    5. יד רוחצת יד, תנו לחיידקים שלכם מה שהם אוהבים (אמוניה, מים זורמים, חמצן / העדר חמצן) והם יתנו לכם בחזרה מה שאתם צריכים – את האפשרות להנות מאקווריום נטול אמוניה וניטריט.

     

    מאמרים נוספים להרחבת הידע:
    מה עושים תכשירי סייקל על רגל אחת ולמה זה לא תמיד טוב להשתמש? (מאת רועי)

    ציוד דרוש לאקווריום (מאת אוחנה)

    מושגי יסוד (מאת אוחנה)

    אקווריום בריא (מאת מאור)

    ניקוי פילטר חיצוני (מאת אוחנה)

    איך להחליף מים באקווריום (מאת גיא)

    סייקל באקווריום (מאת גיא)

מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
דילוג לתוכן