חמצן (וחמצון) המים

avivittitangi2

avivittitangi2

במאמר זה נחזור לבסיס – וננסה לעמוד על נושא חמצון המים, והצורך בהוספת אבני אויר.

כשאנחנו באים להקים אקווריום בפעם הראשונה, רובנו עושים בחירה
די דומה – הולכים לחנות הקרובה אלינו ושואלים "מה צריך?" (רק אח"כ אנחנו
לומדים על פישי ומגלים כמה דברים המוכר מכר לנו שלא לצורך…).

בתשובה לשאלה הזו אנו לרוב יוצאים מהחנות עם אקווריום, רקע, פילטרים, דגים,
מזון, חצץ, עוד סוג מזון, עוד קצת דגים (כדי שלא יהיה משעמם לקבוצה
הראשונה), עוד קצת מזון (כי הקבוצה השניה צריכה מזון אחר), אנטיכלור,
תרופות, תכשירי סייקל, תכשירים אחרים שלא ברור לנו מהם בכלל, קבוצת דגים
שלישית (מנקים… זה חשוב…), טבליות מזון למנקים, עוד סוג מזון (זה
ה"ממתקים" של הדגים), משאבה ואבני אויר. רגע? אנחנו באמת צריכים את כל זה?
אנחנו באמת צריכים … אבני אויר?

 

[לכל מי שלא היה לו ברור, פרט לאקווריום ולפילטר – כל יתר הרכישה בעייתית… אבל זה כבר למאמר אחר]

 

מה הן אבני אויר – ומה הן עושות שם בכלל?

אבני אויר זה שם כולל לכל סוג של חומר שיגרום לאויר המגיע מממשאבת האויר
שלנו לעבור דרך פתחים קטנים – ולהשתחרר כבועות קטנות (להבדיל מבועות גדולות
אם סתם היינו משאירים צינור אויר באקווריום). אבני האויר עצמן יכולות
להיות עשויות עץ, קרמיקה, או אבן. ה"אבן" מלאה בנקבוביות קטנות ובעצם יוצרת
פיזור של האויר המגיע מהמשאבה.

לאורך הזמן הנקבוביות הללו נסתמות ממשקעים של מלח (ה"אבנית" שיש בקומקום)
או מאצות – ואנו מקבלים אבנים שבתחילה הוציאו זרם יפה של בועיות קטנות –
וכעת מוציאות בועה בשעה…

ניתן למחזר את האבנים האלה (כמו קומקום עם אבנית – מרתיחים אותן עם
חומץ/לימון, מנקים טוב טוב, מזרימים בכח אויר כדי לפתוח את הנקובוביות), או
לחילופין – קונים חדשה בחמישה שקל…

 

דגים – צריכים חמצן?

דגים, כמו בני אדם, זקוקים לחמצן כדי לתדלק את תהליכי חילוף החומרים שלהם,
וכמונו, הם ימותו אם נשללו ממנו לזמן רב. אבל להבדיל מאיתנו – שנושמים
אויר, הדגים "נושמים" מים.

 

האוויר שאנחנו נושמים מכיל 21% חמצן, והמספר הזה די קבוע. זה
תלוי בגובה מעל פני ים – אבל בגדול, לא משנה איפה נהיה בעולם המיושב
(להבדיל מפסגת האוורסט) – החמצן זמין.

 

במים לעומת זאת – כמות החמצן תלויה בהרבה מאוד פרמטרים, ולכן כמות החמצן הזמינה לדגים מאוד תלויה האקווריום שלנו.

 

רגע, אבל מים מורכבים מחמצן לא?

מולקולת המים מורכבת מאטום אחד של חמצן ושני אטומים של מימן. אבל, אטום החמצן שבמולקולה לא זמין לדגים – הוא כבר עסוק בלהיות מים.

אז מה הדגים נושמים? את החמצן שמומס במים – וזה, תלוי בכמה מגע יש בין המים לבין האויר.

גם בנסיבות הטובות ביותר, יש 95% פחות חמצן במים מאשר שיש באויר. בנוסף,
מים בעלי צפיפות של פי 800 יותר מאויר ופי 50 צמיגות. אז, דגים צריכים
להוציא הרבה יותר אנרגיה על מנת לנשום מים (כלומר, שאיבת המים דרך הזימים
שלהם), מכמות האנרגיה שאנחנו מוציאים על מנת לנשום אויר.

מבנה הזימים של דגים, לעומת זאת, מסייע לפצות על כך. הזימים של הדגים
מצליחים לחלץ 85% מהחמצן המומס במים בזכות שטח הפנים העצום שלהם, זאת
בהשוואה לריאות שלנו – שבמקרה הטוב ביותר (ספורטאים) מסוגלות לחלץ 25%
מהחמצן שאנו נושמים.

 

אז מאיפה החמצן מגיע למים?

חמצן מומס במים בכל מקום בו יש מגע בינו לבין המים.
מגע
זה יכול להתרחש מתחת לפני המים. צמחי מים, למשל, משחררים חמצן בתהליך
הפוטוסינתזה, אם כי זה קורה רק כאשר הצמח חשוף לאור, בלילה הצמח מפסיק
לשחרר חמצן ובמקום זאת – עובר לנצל אותו.

 

את כמות החמצן הגדולה ביותר במיכל המים מקבלים מפני השטח
שלהם. שטח הפנים של המים תלוי כמובן במידות האקווריום, ולכן מיכל נמוך ורחב
יחומצן טוב יותר מאשר מיכל גבוה וצר. בנוסף לשטח הפנים, יש גם משמעות
לגובה המיכל לגבי כמה עומק החמצן צריך לעבור עד שיגיע לקרקעית.

 

ממה מושפעת תכולת החמצן של המים?

 

מעבר לדברים שצוינו, ישנם עוד גורמים המשפיעים על תכולת החמצן של המים.

ככל
שמים מכילים פחות מומסים בתוכם, כך יהיה לחמצן קל יותר להתמוסס בהם. זו
הסיבה שמים מתוקים מכילים יותר חמצן מאשר מים מלוחים, מים מזוקקים (נטולי
מלחים לחלוטין) יכילו את כמות החמצן הגדולה ביותר, אך כמובן יהרגו את הדגים
שלנו.

גורם נוסף בעל השפעה הוא טמפרטורת המים. ככל שמים קרים יותר כך כמות החמצן
גדלה. כאן הסיבה היא רמת האיטרציה של מולקולות המים. ככל שהטמפרטורה גבוהה
יותר כך המולקולות זזות יותר, ולחמצן קשה להתמוסס ביניהן.
חומרים
אחרים שמגדלי דגים לפעמים מוסיפים למים (תרופות, למשל) יכולים גם לגרום
לרמות החמצן לרדת. לפעמים בגלל רמות מומסים, ולפעמים בגלל תזוזת יתר של
המים.

 

דגים יכולים להחנק?

במידה וכמות החמצן במים יורדת מתחת לסף הנוח לדגים, הם ינסו לחפות על כך.

הם
יכולים לדחוף את המים דרך הזימים שלהם מהר יותר (שווה הערך של הדגים
להתנשפות שלנו), הם גם נוטים לרחף בקרבת פני השטח – שם תכולת החמצן גבוהה
יותר. בטווח הארוך, הם יכולים להגדיל את מספר תאי הדם האדומים וריכוז
ההמוגלובין בתוכם על מנת להעביר חמצן לרקמות שלהם בצורה יעילה יותר.

 

דגים מסויימים יכולים גם לנשום אויר אטמוספרי – אלו דגים
שבמהלך האבולוציה שלהם התרגלו למים עניים בחמצן, ויכולים לבלוע אויר ולתת
לחמצן להספג דרך המעי שלהם (קורידורסים לדוגמה).

אבל, בסופו של דבר, אם לדגים לא יהיה מספיק חמצן – הם יחנקו.

אז כמה חמצן הם צריכים?

באופן כללי, דגים גדולים יותר
צורכים יותר חמצן לשעה מאשר דגים קטנים, דגים מהירי שחיה צריכים יותר חמצן
מדגים איטיים בעלי גודל דומה, שרצים ודגיגונים צריכים יותר חמצן מאשר
הבוגרים עבור אותו נפח גוף. כמו בני האדם, לאחר האוכל הדגים צריכים יותר
חמצן – עד 50% יותר.

 

עם זאת, התמונה מסתבכת עוד יותר עקב העובדה שהדגים הם בעלי דם
קר. לכן המהירות של חילוף החומרים שלהם מתאימה לטמפרטורה של המים שהם
שוחים בה. כלומר כאשר המים חמים – הדגים פעילים יותר, אולם תכולת החמצן
נמוכה יותר. כלל האצבע הוא שכל עליה ב-3 מעלות מכפילה את צריכת האנרגיה של
הדג.

אז מה ניתן לעשות?

ישנן
מספר דרכים להוסיף חמצן למים. האחת היא החדרת אויר לתוך המים – אבני אויר
למינהן, והשנייה היא הגדלת שטח הפנים של המים הבאים במגע עם האויר.

כל
דבר שיגדיל את שטח פני המים יגדיל גם את כמות החמצן המומס. זו הסיבה שפילטר
מפל לדוגמה מחמצן מצויין את המים, זו גם הסיבה שבבריכות דגים מקובל להוסיף
מזרקה.
באקווריום בעל פילטר חיצוני ניתן לכוון את פתח היציאה לפני השטח הוא ירעיד את המים –
ושוב ייצור לנו שטח פנים גדול יותר.
כל אחת משיטות אלו יספקו מספיק חמצן לאקווריום שמאוכלס במידה סבירה.

האם צריך לעשות משהו?

אחרי שהבנו שחמצן יהיה במים בכל מקרה, נשאלת השאלה האם בכלל צריך אבני אויר.

כאן
חשוב לזכור שפרט לחמצון המים הן יכולות לשמש לעוד מטרות, כדוגמת יצירת
תנועה במים וניוד של מזון. בנוסף יש אנשים שמוצאים שבועות האויר עצמן יפות
בעיניהם.

 

בגדול – ככל שמיכל מאוכלס יותר (יותר דגים = יותר צריכת
חמצן), יותר גבוה וצר, והטמפרטורה בו גבוהה יותר – כך יש יותר הצדקה להוספת
חמצן באחת הדרכים שתוארו.

יש כאן מסקנה סופית?

כאן כבר מדובר על דעה אישית, אני אישית אוהב את המראה של
בועות אויר במים, וכיוון שאין דבר כזה ״יותר מידי חמצן״ אני משתמש באבני
אויר. עם זאת, במידה ומשאבת האויר שלי תתקלקל מסיבה כלשהי, לא ארוץ בדחיפות
לקנות חדשה, או לפחות לא באותה הדחיפות כמו אם יתקלקל לי הפילטר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן