כמה דגים להכניס לאקווריום ?

avivittitangi2

avivittitangi2

לאחר שקנינו אקווריום, עשינו סייקל, אכלסנו אותו ראשונית, עשינו איזון יפה למערכת – אנו מגיעים לשאלה הבאה… עוד כמה דגים אנחנו יכולים להכניס לאקווריום מבלי לעשות נזק לדגים?

 

כמות הדגים שניתן להכניס לאקווריום תלויה בעצם בשלושה פרמטרים:
1. אופי הדג הפרטני שעליו אנו מדברים – ישנם דגים שחייבים להקה, ישנם דגים שצריכים אקווריום לעצמם, וישנם דגים איפשהו באמצע
2. שותפים אפשריים לדג שלנו – עד כמה הדגים תוקפניים, או עם מי הדגים הללו יכולים להסתדר, ועם מי הם לא יסתדרו
3. העומס הביולוגי שהדגים יוצרים על המערכת כמכלול
על סעיפים 1 2 לא אדבר במאמר זה, הם נובעים מסוג הדג הפרטני – ולכן לא ניתן במאמר אחד לכלול את כל סוגי הדגים עם פירוט סביר. במקום זאת, אדבר על מה שנקרא "מדריך רמות אכלוס" או בשפה יותר פשוטה – בהנחה שהדגים מסתדרים זה עם זה – כמה דגים אפשר להכניס לאקווריום?

 

 

 

מה קורה בטבע?
בטבע לדגים יש לכאורה נפח אין סופי. הנהרות / נחלים בהם הם חיים מכילים כמויות מים אדירות, שמתחלפות כל הזמן בהתאם לזרימה בנהר / נחל הספיציפי.
כלומר – לחקות את הטבע גובל בבלתי אפשרי…

 

 

 

אז מאיפה מגיעים כל המדריכים שעוסקים ברמות אכלוס?
מדריך האכלוס העתיק ביותר שעדיין בשימוש נרחב מתוארך מתחילת שנות ה- 60 (1960), בתקופה שאקווריומים היו מיכל מלבני, בלי פילטר, בלי משאבות אויר, בלי ציוד נוסף…
המדריך שנכתב באנגליה הוא במידות בריטיות (אינצ', רגל, גלון) והוא קובע כי אכלוס תקין מתבסס על שטח פני המים – שזה כל מה שקבע רמות חמצון של מים בתקופה ההיא. חישוב שטח פני המים היה כמובן המכפלה של אורך ורוחב המיכל, ללא התייחסות כלל לגובהו.
המדריך קבע כי באקווריום טרופי – ניתן לאכלס 1 אינצ' של דגים על כל 12 אינצ' רבוע של שטח פנים, או 12 אינצ' של דגים על כל רגל רבועה אחת (רגל = 12 אינצ').

אם נתרגם את המידות הללו למידות מקובלות בארץ (1 אינצ' = 2.54 ס"מ ולמטרת קירוב נשתמש ב- 2.5ס"מ), נקבל כי על כל 30סמ"ר של שטח קרקע ניתן לגדל 2.5ס"מ של דגים.
במילים אחרות – השיטה הזו קבעה כי באקווריום סטנדרטי של 3050100 (גובה 30, אורך 100, רוחב 50) שלו יש שטח פנים של 5000סמ"ר – ניתן לגדל בקירוב 166ס"מ של דגים.
למי שרוצה לדעת – באותו המדריך התייחסו גם לאקווריום מים קרים – 2.5ס"מ של דג על כל 60סמ"ר, ולדגי ים טרופיים – 2.5 סמ"ר של דג על כל 120סמ"ר. השינויים נובעים מתכולת חמצן ועומס ביולוגי שונה בהתאם לטמפרטורת המים ותכולת המלח.
אם תשימו לב – המדריך הזה לא לוקח בחשבון כלל את גובה האקווריום. כלומר – אקווריום טרופי של 3050100 (נפח 150 ליטר) יכול להכיל 166סמ"ר של דגים ובאותה מידה אקווריום של 9050100 (נפח 450 ליטר) יכול להכיל 166סמ"ר דגים.

 

 

 

אז מה קורה לגבי הנפח?
כמו שהבנו – השיטה היתה נכונה כל עוד התבססנו רק על מגע עם האויר, ובאופן ספיציפי מגע סטטי עם האויר (מים עומדים, זמן ניוד החמצן לקרקעית, זמן פינוי פחמן דו חמצני (פד"ח) מהדגים לפני המים וכדומה). ברגע שנכנסו הפילטרים לשימוש – התחילה זרימה באקווריום – ואיתה פיזור מומסים (כולל חמצן ופד"ח) טוב יותר לכל האקווריום.

 

אנשים הבינו שיש צורך להתחשב בגובה האקווריום (וכפועל יוצא – נפח) ופשוט המירו את הנוסחה הקודמת לנוסחת נפח.
כמו שכתבנו – 12 אינצ' (30 ס"מ) הם רגל, ושטח פנים של רגל רבועה מספיק לנו ל- 12אינצ' של דגים. אם נוסיף מימד עומק של רגל אחת (קוביה של רגלרגלרגל) נקבל שבכל קוביה שכזו ניתן לאכלס 12 אינצ' דגים. הנפח של קוביה כזו הוא בערך 6 גלון בריטי (גלון בריטי = 4.5 ליטר, גלון אמריקאי להבדיל = 3.8ליטר) – ומכאן החישוב המקובל שעל כל גלון בריטי ניתן להכניס 2אינצ' של דגים.
אם נתרגם למידות בארץ – על כל 4.5 ליטר ניתן להכניס 5ס"מ דגים – או ברמה פשוטה יותר – על כל ליטר ניתן להכניס כ-1ס"מ דגים.
השיטה הזו משתמשת באותם הערכים בדיוק כמו השיטה הראשונה, רק לוקחת בחשבון גם את מימד הגובה. כך שאם האקווריום גבוה יותר – נוכל (באפן הגיוני למדי) לאכלס אותו ביותר דגים.

 

 

 

מה עוד השתנה משנות ה- 60?
החישוב שעשינו קודם עדיין מסתמך על החישוב המקורי מ- 1960, ועדיין לא לוקח בחשבון את כל מה שנכנס לאקווריום מאז. הפילטרים המודרניים שלנו מפנים חומרי פסולת, הזרימות באקווריום דואגות לחמצון ולפינוי פד"ח, והמזונות החדשים שאנו משתמשים בהם מייצרים פחות פסולת. כלומר – גם הנוסחה הבסיסית צריכה להתעדכן.
כאן נכנסים לחישוב עוד הרבה מאוד שיקולים, אך שלושת העיקריים הם:
1. יכולת המסננים לעבד את חומרי פסולת (עד כמה הפילטר יכול לתמוך בחיידקים)
2. יכולת המגדל לטפל כראוי באקווריום שלו
3. הגודל הממוצע של הדג המדובר (ככל שהדג גדול יותר כך הוא אוכל יותר ומייצר יותר פסולת)
כמו שכתבתי בהתחלה – להתחשב בכל סוג של דג זה מעבר ליכולת של המאמר הזה, כאן צריך לעשות עבודת הכנה טובה – ולהתייעץ עם חברים המגדלים את הדג שאתם רוצים. לגבי היכולת שלכם לטפל באקווריום – אני יוצא מנקודת ההנחה שאם אתם קוראים את המאמר הזה – אתם גם דואגים לאקווריום שלכם – מאכילים בכמות נכונה (ולא בעודף), מבצעים החלפות מים בהתאם לצורך, מנקים את הפילטר ומבצעים שאיבות רפש בהתאם לצורך. אז מה שנשאר זה רק הפילטר שלכם.
יכולת הפילטר לטפל בפסולת תלויה בנפח הפילטר (כמות המדיות שיכולות להכנס) ובהספקו (כמה מים הוא מזרים לשעה).
כעקרון – פילטר פנימי לרוב יהיה קטן יותר מפילטר חיצוני מקביל, ובעל הספק (אמיתי) קטן יותר.

 

 

 

ההמלצה שאני (אישית) התחברתי אליה היא המלצה המבוססת על הרעיון הבא:

 

כמו שניתן לראות:
פילטר פנימי סטנדרטי (או פילטר מפל) שמעביר פי 3-4 מנפח האקווריום בשעה – החישוב נותר כמו שחישבנו עד כה.
פילטר תת-רצפתי – יש להכפיל את החישוב שעשינו ב- 0.8
פילטר פנימי "מוגדל" – מעביר נפח של פי 8 ומעלה בשעה – נכפיל ב- 1.2
פילטר חיצוני "רגיל" – מעביר נפח של פי 3-4 בשעה – נכפיל פי 1.6
פילטר חיצוני "מוגדל" – מעביר נפח של פי 8 ומעלה – נכפיל פי 1.8

 

 

 

אז מה כל זה אומר על המיכל שלנו?
ניקח כדוגמה מיכל בעל המידות הבאות: אורך 100ס"מ, רוחב 40ס"מ גובה 50ס"מ – מיכל בן 200 ליטר.
הנוסחה הראשונית (1960) – מתייחסת רק לשטח הבסיס – כלומר 4000סמ"ר =  133.3ס"מ דגים.
עדכון הנוסחה לחישוב נפח – 200 ליטר = 200ס"מ דגים.
שימוש במכפלות שציינתי למעלה – הטווח נע בין 160ס"מ (פילטר תת-רצפתי) לבין 360ס"מ (פילטר חיצוני מוגדל).

 

 

 

ו… מה עושים עם המספר הזה?
על מנת לדעת כמה דגים ניתן להכניס – יש להשתמש בגודלו הסופי של הדג (ולא בגודלו הנוכחי).
לדוגמה – גופי גדל עד 5ס"מ, גורמי פנינה גדל עד 12ס"מ, קורי' נחושתי גדל עד 8ס"מ. אם אכלסנו באקווריום שבדוגמה 10 גופים, 6 גורמי ו- 8 קורי' הגענו ל- 50 72 64 = 186ס"מ דגים.

 

 

 

הערות והארות:
חשוב לזכור שכל הנוסחאות הללו הן המלצות
, ולא חוקים שחקוקים בסלע… ברור לכולנו שלא ניתן גורמי פנינה באקווריום בנפח 12 ליטר, למרות שלפי הנוסחה זה "בסדר".
יש לקחת בחשבון דברים נוספים – אורך הדג ביחס לאורך האקווריום, עד כמה הדג פעיל ואוהב מרחב, עד כמה הדג צריך מקום להתבודד בו, תכולת החלבון של המזון, סוג המזון, סוג הסינון וכמות המדיות שבפילטר ועוד.
זה השלב לגשת לקרוא על הדגים שלכם – ולראות מה הדרישת הפרטניות של כל אחד ואחת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן