סטינגריי מים מתוקים

avivittitangi2

avivittitangi2

מאמר- סטינגריי מים מתוקים

 

סטינגריי הנו אחד משוכני הקרקעית היפים והמרתקים ביותר. יש עשרות זנים של סטינגריי המים המתוקים (וחלק מצומצם מהם גם מונים כאלו של מים מליחים). הסטינגריי מוכר בשמות נוספים כמו חתול ים או בעברית- טריגון. רוב האנשים שלא מכירים את הסטינגריי או שלא מתעסקים בתחום חושב שיש סטינגרים רק במים מלוחים, ומאוד מפתיע אותם לשמוע על סטינגריי מים מתוקים.

 

 

מספר מילים המסבירות על הדג:

 

הסטינגריי הינו דג ארסי ומסוכן יחסית (בהמשך נדבר על הנושא). סוגי הסטינגריי הינם שונים ומגוונים, לדוגמה:

 

סטינגריי מוטורו שונה מסטינגריי ריקולטה, גם בצבעיו, גם ברמת תוקפנותו בגודלו ואף במחירו.

 

 



סטינגריי מוטורו-

סטינגריי ריקולוטה-

(התמונה צולמה ע"י עומרי הדייג, כל הזכויות שמורות!) 

חשוב לי להזכיר שסטינגריי באיכות גבוהה שקשה להשיגו והוא נחשב נדיר יכול לעלות כמה אלפי שקלים ואף עשרות אלפי שקלים, כיום מודדים ערך סטינגריי ע"פ ניגוד הצבעים שבגופו כמו בלאק דיימונד שעולה 10,000 ש"ח (לערך) כגור בגלל ניגוד צבעיו המרשים.

 

תחום גידול הסטינגריי התפתח ונראה יותר ויותר בשנים האחרונות. בשביל לגדל אותו צריך לדעת ולהיות מנוסה, ומלא בידע על דג זה(בהמשך אפרט יותר על גידולו הנכון).

 

 

 

עוקצו של הסטינגריי מתחלף כל זמן וגדל…

 

בתאילנד ובמקומות נוספים הרבה אנשים נפגעים קשה עד גסיסה מהקוץ שמכיל את הארס ונמצא בזנב הסטינגריי.

הארס של הסטינגריי אינו מסוכן כל כך, עוקצו של הדג נכנס עמוק לתוך הגוף וגורם להרס רב לאיברים הפנימיים ולדימום רב.

 

 

 

זנב הדג והקוץ בהתחלתו-

אולי זה נראה לא מסוכן אך הנה תמונה של הקוץ, שנתקע במקום התקיפה-

אזהרות בנוגע לדג:

 

זנבו של הסטינגריי מסוכן מאחר ושם גם נמצא הקוץ המכיל את הארס.

 

רוב האשנים בים/נהרות, שוחים או הולכים על הקרקעית בים/נהר ואינם שמים לב אך הם דורכים על הסטינגריי שהתחפר בחול, הסטינגריי

נבהל ומיד תוקף או שמתזוזה לא נכונה של האדם/תזוזה של הסטינגריי הסטינגריי בעצם עוקץ (לכל אלה שרואים נשיונל ג'אוגרפיק אני בטוח שהם ראו מקרים כאלה/מקרים דומים). סטינגריי הוא דג שמתעצבן בקלות רבה ובאותה קלות מסתקרן. לכן אין לעשות במים תנועות המציקות לדג או לדפוק על זכוכית האקווריום מבחוץ או מבפנים למרות שדג מאוקלם היטב לא יבהל יותר מידי מדפיקות על הזכוכית האקווריום.

 

דבר שחשוב לי להסביר ולשים עליו דגש:

 

סטינגריי בחיים לא יתקוף למען מטרת מאכל או מטרת הזנה, הוא יתקוף על מנת להגן על עצמו.

 

לא קרה פעם אחת או פעמיים שמשהו נפגע בביתו מסטינגריי. במקרה של פגיעה יש מייד לפעול כך:

 

 

 

  • 1.שטפו את היד במים הכי רותחים שאתם יכולים. עושים זאת למען פירוק האנזימים שבארס.
  • 2. שימו על מקור הפגיעה סבון אנטי בקטריאלי, למען חיטוי וניקוי המקום.
  • 3. לכו לבית החולים שקרוב לביתכם, במקרה שלי שאין לי בית חולים ליד הבית הזמינו אמבולנס.

 

חברים הכי הכי חשוב זה ללכת לבית חולים בהקדם כדי שבמידה ויש שאריות עוקץ להוציאם…

 

אינני יכול לדעת איך כל אחד מגיב לארס, כל אחד מגיב שונה…

 

 

 

 

 

דרישות הסטינגריי באקווריום-

 

הסטינגריי הינו דג רגיש לסטרס ולזליגת חשמל חזקה למי האקווריום.

 

זאת אומרת שצריך באופן סדיר (אני אישית עושה את זה כל יום למרות שאין לי סטינגריי) שאין זליגת חשמל למי האקווריום מהתאורה, שאין אף כבל חשמל אשר קרוע או הולך להיקרע. הדג רגיש מאוד לשינוי בערכי המים (טמפרטורה, חומציות אמוניה וכדומה…), זאת אומרת שערכי המים צריכים להיות יציבים, ומעולים  בנוסף צריך לדאוג שרמות הניטריט הניטראט האמוניה יהיו כמה שיותר שואפות לאפסיות (ברבייה חובה שהם יהיו אפסיות).

 

 

 

 

 

הרבה מגדלים רוצים את הדג אך אין להם את התנאים לגידולו.

 

אז לפני שאתם קונים את הדג בדקו שיש לכם את התנאים ואת אפשרות וכמובן הידע והאקווריום הדרושים. חבל לקנות ולהינות מהדג יומיים שלושה ואז לקום ולראות אותו מת או סתם לקנות ולא לאפשר לו לחיות בתנאים מתאימים לצרכיו.

 

חברים תלמדו- "סוף מעשה במחשבת תחילה".

 

 

 

אצל הסטינגריי מה שיותר חשוב זה אורך ועומק, גובה לא משחק תפקיד כזה גדול פה אך כמובן שיש לו חשיבות לא מועטה.

 

סטינגריי ידרוש אקווריום שיספק לו אורך לשחייה, רוחב (או יותר נכון עומק) בשביל שהוא יוכל להסתובב וכמובן לנוחות שלו להיות בקרקעית וגובה על מנת "לשחות" ול"התעופף" באקווריום, לסיכום, צריך לספק לו מרחב שחייה גדול.

 

 

 

 

 

הסבר על גידול נכון:

 

דקורציה היא פריט חשוב בכל אקווריום, כך גם באקווריומים שיש בהם סטינגריי. במידה ורוצים לשים אבן, סלע, גזע וכדומה… יש לשים לב שמוצר זה לא יכול לפגוע בדג, הדג ממש רגיש  לפגיעות, שריטות, מחלות ותקיפות של דגים אחרים. ויוכל להיפצע מסלעים חדים או גזעים, מומלץ לשים גזעים רק בחלקו העליון של האקווריום.

 

 

 

בשביל לגדל את הדג צריך לדעת לחקור להבין וכמובן לשאול.

 

למען גידול נכון ולמען שמירה על הדג נצטרך לשמור על מספר דברים:

 

  1. איכות מים גובהה.

 

  1. החלפות מים סדירות.

 

  1. האכלה נכונה וסדירה.

 

  1. ציוד איכותי(מומלץ).

 

  1. אקווריום בגודל מתאים.

 

  1. אוכלוסיה מתאימה.

 

 

 

הדג הינו דג שליו, שכמובן לא מומלץ שייחשף לסרס חזק מאחר והסטרס גורם למערכת החיסונית להיות חלשה יותר והוא יהיה יותר פגיע לתקיפו מחלות וכו'…הרבה מגדלים רוצים להרגיל דג זה לאוכל יבש, השיטה הכי טובה היא לתת לדג תערובת של תולעים/שרימפסים קפואים/מזון קפוא/חי כלשהו ושל אוכל מסחרי ביחד, אז הוא יתרגל לטעמים ופשוט יאכל…. חשוב לי להוסיף בעניין האוכל, לפני קנייתכם מהחנות יש לשאול אם הדג אוכל מסחרי או לא, לא שווה לקנות דג שלא אוכל מסחרי, אתם תצטרכו להוציא מלא מלא כסף על אוכל כי הדג בררן מאוד, מערכת העיכול שלו מהירה אז הוא מפרק את האוכל מהר מאוד ונהיה רעב שוב ושוב מאחר ומערכת העיכול שלו מהירה ביחס לדגים אחרים, לכן יש להאכילו שלוש עד חמש פעמים ביום.

 

 

 

החלפות מים שבועיות הנן חובה, 40% ממי האקווריום לכל היותר.

בשביל לשמור שהדג לא יפצע יש לדאוג שלא יהיה משהו באקווריום אשר יכול לגרום לו לפגע,עוד דבר שהרבה מגדלים לא שמים לב אליו הוא הפילטר החיצוני, הפילטר יכול לשאוב את החצץ אז יש לשים את גובה החצץ רחוק מפתח שאיבת הפילטר ומומלץ לשים סלסילה. דבר נוסף פתח השאיבה חייב להיות עם סלסילה אחד הסטינגריי יכול "להישאב" לפתח הפילטר ולקבל פציעה קשה.

 

 

עוד דבר שהוא חשוב מאוד, הינו האקלום של הדג. בעבר שיצא לי לעשות אקלום (לא אצלי באקווריום) עשיתי זאת בטפטוף, כמה שיותר זמן יותר טוב. פעלתי כך:

 

שמתי בקופסת הקלקר שבה נמצא הסטינגריי, צינור של משאבת אוויר וקיפלתי אותו לפני.

 

שמתי את חלקו השני של הצינור באקווריום אשר נכנס אליו הסטינגריי והשתמשתי בחוק הכלים השלובים בשביל שהמים יוכלו להגיע לקלקר.

 

עשיתי את האקלום שלוש שעות וחצי! לאחר מכן בדקתי שהטמפרטורות שוות וכך היה, שפכתי את הסטינגריי למי האקווריום עם המים שהיו בתוך הקלקר וזהו.

 

הערה: בזמן הגעתך הביתה יש לשים לסטינגריי טיפטוף על מנת לחמצן אתהמים ולהשוות ערכי מים!

לפרטים נוספים על אקלום נכון לחצו כאן- מאמר- אקלום דגים רגישים

 

 

 

רביית הסטינגריי באקווריום הביתי-

רקע/הקדמה-

ישנם סוגים רבים של סטיגנרים במים המתוקים.

הרבייה מתקיימת בזמן מסוים בשנה, בעצם יש בגוף הסטיגנריי "שעון" ביולוגי, השעון "אומר" לזכר מתי להתחיל לחזר אחרי הנקבה. אך למרות הכל יש זנים שיותר קל לגדל ולהרבות ויש כאלו שפחות, מה הכוונה? הנה-

חלקם קל להרבות- למרות שקל זה גם לא בדיוק קל, לוקח לא מעט זמן עד שיש חיזורים ונוצר זוג ( לדוגמה מוטורו ).

חלקם קשה להרבות- לא נוצר זוג אין חיזורים ולא רואים דבר כלשהו שמעיד על רבייה ( לדוגמה סטיגנריי סג'ה ).

כל פעם הנקבה תמליט מספר גורים שונה, לדוגמה בהשרצה הראשונה גור אחד בשנייה שניים בשלושה ארבעה וכדומה.

 

הרבייה היא לאנשים מנוסים ובעלי ניסיון וידע בתחום הסטינגריי, הרבייה גם של המין הפשוט ביותר אינה פשוטה ודורשת ניסיון רב וידע רב בנושא הסטיגנרים, גם החזקת הגורים היא לא דבר פשוט בכלל מאחר שכל טעות יכולה להוביל ל"דרך אחרת", לכן מומלץ להתייעץ עם במובילים בתחום ועם כאלו שכמובן יש להם ניסיון.

 

בקיצור ולעניין; אסביר ואמחיש ע"י שימוש בתמונות ובסרטונים את הרבייה של הסטינגרים. נתחיל-

 

קודם כל, איך מזהים בין זכר לנקבה?!

 

לזכר יש איברים בשם קלספרים מתחת לזנב ועל-יד העוקץ.

למה איברים אלו משתמשים? בהמשך אסביר עליהם…

תמונה הממחישה את ההבדל-

הנה תמונה יותר ברורה ומובנת יותר-

 

אז מהו תהליך הרבייה, וכיצד היא מתבצע?-

 

האמצעים הדרושים לנו לרבייה- השלב ה"ראשון"-

-מיכל גדול ומספק לזוג.

-מיכל בידוד לגורים או מיכל גדול שהגורים יהיו במחיצה עם ההורים.

-זמן והשקעה בגורים ובסטיגנרים הבוגרים כמובן.

-ידע בנושא ואנשים עם ניסיון שיעזרו.

– בעיקר סבלנות וסובלנות.

 

השלב ה"שני" לרבייה- הוא הזוג והחיזורים-

אתחיל ואומר שהסטיגנריי מגיע לבגרות מינית בערך בגיל 18 חודשים (  שנה וחצי ).

בעצם, הזכר "מתאהב" בנקבה ( מתאהב- דימוי מובן יותר לנושא הנ"ל ).

לאחר שלב ה"התאהבות" מגיע שלב החיזורים, זהו שלב שבו הזכר מתחיל להציק לנקבה ופוצע אותה לא מעט, הזכר יהפוך לאגרסיבי מאוד וינשוך את הנקבה ללא רחמים. כל הזמן ירחף מעליה ויחזר אחריה ללא הפסקה בכל האקווריום ולא ייתן לה מנוח. הדבר קורה לא מעט בזמן הרבייה, הנה סרטון הממחיש לנו מהו החיזור ואיך הוא מתבצע-

 

 

הנה סרטון המראה לנו נקבה פצועה מכל החיזורים של הזכר-

 

 

השלב ה"שני" לרבייה- ההזדווגות-

הזכר יחזר אחרי הנקבה ובפתאומיות יהפוך אותה.

הזכר ייצמד לנקבה בעזרת הקלספרים ( שעליהם דיברנו קודם ).

 

הקלספרים-

הקלספרים הם בעצם איברי המין של הזכר.

 

תהליך ההזדווגות עורך לא יותר ממספר דקות אחדות.

סרטון הממחיש לנו את תהליך ההזדווגות  ותהליך הזיווג של הזוג-

======================הסרטון לצפייה מגיל 13 בלבד!===========================

 

 

 

השלב ה"שלישי" לרבייה- ההריון של הנקבה-

לאחר תהליך הזיווג עם הזכר הנקבה "נכנסת" להריון של לא מעט זמן.

ההריון ממין למין משתנה אך לדוגמה אצל מוטורו ההריון בערך כ- 92-95 ימים.

אבל, לרוב ההריון לוקח בין  90 עד 110 ימי הריון, לרוב מניסיון של לא מעט אנשים 92-100 ימים.

סרטון המתאר/ממחיש לנו נקבה בהריון מתקדם מאוד-

 

 

השלב ה"רביעי" לרבייה- הלידה של הנקבה-

לאחר הזמן הארוך שבו הנקבה הייתה בהריון וכעבור ( בערך ) 90-100 יום הגיע הרגע הגדול.

הנקבה ממליטה את צאצאיה ( הגורים ). מומלץ בימים האחרונים של ההריון להיות כמה שיותר בבית ולעקוב.

אם יש מס' סטיגנרים במיכל ורוצים למגר ולהוריד את הסיכוי שיאכלו את הגורים יש להפריד את הנקבה למיכל בידוד או פשוט לשים מחיצה כלשהי במיכל שתהווה גם הגנה על הנקבה ובהמשך גם על הגורים וגם על גידולם בהמשך.

סרטון המראה לנו המלטה של נקבה-

 

 

השלב ה"חמישי" לרבייה- הגורים וטיפולם-

לאחר שהגורים הופרדו ונמצאים לבד יש לדאוג להם להאכלות סדירות.

בחודש הראשון:

יש להאכילם באוכל חי בלבד. בתולעי קליפורניה, שרימפסים קפואים ודברים דומים המכילים חלבון רב, בחודש הראשון מאכילים ארבע עד חמש האכלות ביום בשביל שהסטיגנריי יהיה חזק ובריא ויגדל כמו שצריך.

 

לאחר החודש הראשון ובהמשך:

מומלץ להאכילם גם במזון חי וגם ביבש, ארבעה האכלות ביום, יש לשלב את האוכל היבש עם החי, האוכל החי שניתן להאכיל עימו הוא תולעי קליפורניה, שלשולים, שרימפס קפוא. לגבי אוכל מסחרי, כמובן אוכל שוקע, מומלץ טטרה ביטס ( זה כמובן לא פרסום לחברה ).

 

תזכורת קטנה:

במידה ומאכילים בדגים/שרימפסים יש לדאוג שהם בריאים ולא נושאים עימם מחלות ( למרות שרוב המחלות של הדגים/שרימפסים לא מפריעים לסטיגנריי כי הוא חולה במחלות שונות, אבל תמיד כדי להיות בטוחים ).

סרטון של גורים אוכלים-

 

 

השלב ה"שישי" ( והסופי ) לרבייה- שילוב הגורים עם שאר הסטיגנרים-

לאחר מספר חודשים בהם הגורים גדלו והתפתחו ניתן לשלבם עם שאר הדגים ועם שאר הסטיגנרים.

בעצם, כאשר גודל כמעט זהה לגודל הבוגרים במיכל ניתן כבר להעבירם ולשלבם לאט לאט, שימו לב שאין תקיפות כלשהם או סימני מצוקה מצד הגורים וההפך, כל מה שנותר זה רק להינות מהמיכל ומהסטיגנרים שגידלת והתפתחו אצלך ולנסות לדאוג לתנאים גבוהים ולהרבות את הסטיגנרים שלך ( או מינים שונים/דומים ) שוב, ושוב לחוות מחדש את הטיפול המיוחד הזה, ולהנות מאותו תהליך מיוחד.

 

 

לסיכום:

 

סטינגריי הוא לא דג פשוט לגידול, ולא דג קל מכל בחינה. צריך לדעת מה, מי למה וכמה בשביל לגדל אותו, אז לפני שאתם קונים, בדקו אם יש לכם את האמצעים לגדלו אחרת חבל על הכסף ועל הדג.

אני מאחל לכם הנאה גדולה בגידול הדג!

מקווה שהמאמר עזר, סיפק, תמך, ולימד אתכם על סטינגריי.

מאמרים דומים ומתאימים-

מאמר- אקלום דגים רגישים

מאמר- קניית סטיגנרים, איך ולמה

מאמר- שילוב סטינגריי באקווריום עם דגים

 

 

 

כל הזכויות שמורות לי, אין לפרסם, להעתיק, ואין לשנות משהו בגוף ולפקרסמו "מחוץ" לאתר  פישי!

 

לפני כל פרסום באתר אחר או מקום אחר יש ליצור עימי קשר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן