כללי
השרימפ הצהוב הוא אחד מהשרימפים היפים ביותר בתחביב והמוכרים ביותר. השריפ הצהוב מגיע אלינו מיפן (הוא בעצם נוצר מהכלאה של מספר זנים), בשנת 2000 השרימפ "יצא לראשונה לאור" ולקראת 2006 שופרו דרגותיו והוא החל להימכר בעולם לשלל מגדלים וארצות. השרימפ הצהוב מוכר לנו גם בשם "נאוקרדינה צהוב" ושם פחות ידוע שלו הוא "שרי צהוב". השרימפ הצהוב מגיע לגודל 3 ס"מ בערך, שמו כבר מגלה לנו על צבעו, ובאמת טווח צבעיו הם משקוף צהבהב עד צהוב מרשים. השרימפ הצהוב הוא שרימפ מוכר ולא יקר במיוחד בארצנו או בעולם (אחת הסיבות לך היא קלות הריבוי שלו ועמידותו) מחיריו היום נעים בין 4 ש"ח לפריט חביב עד 12 ש"ח לפריט יפה וברמה יחסית לזה שעולה 4 ש"ח, מאוד תלוי בגודל וברמת השרימפ. דרגות השרימפ הצהוב הם זהות כשל השרי האדום והמוכר- סאקורה הדרגה הכי גבוהה בה השרימפ צהוב מאוד, לאחר מכן פייר שבה הוא נוטה להיות צהבהב יותר וכו'…
גידול באקווריום
השרימפ הצהוב הוא שרימפ חזק מאוד ביחס לשאר השירמפים ודרישותיו מינימאליות במיוחד, בנוסף קצב ריבויו מהיר מאוד. דרישותיו מזכירות את אלו של השרי, אך השרימפ הצהוב במעט יותר קשה לגידול משל השרי. יש לספק לשרימפ הצהוב אקווריום בסדר גודל של כלפחות 20 ליטרים עם צמחייה רבה כמו מוסים, קרנן (אלף העלה), צמחי דשא רבים וצמחים גבוהים וכו'. האקווריום הכי אדאלי ומתאים לשרימפ הצהוב הוא "שרימפייה" אקווריום זה יעודי לשרימפים ללא דגים ואיכות החיים של השרימפים עולה וכמובן סיכוי שרידתם עולה בהרבה. יש לספק באקווריום בו גדל השרימפ הצהוב ערכי מים מעולים עם פילטרציה מתאימה- פילטר מתאים יהיה פילטר ספוג שלא ישאב שרימפים בוגרים או צעירים (שרימפסונים) ועובד על משאבת אוויר. דקורציה מתאימה לשילוב באקווריום בוא גדל השרימפ הצהוב הם גזעים ושורשים בעיקר שעליהם אפשר לקשור שלל מוסים וצמחים והם נראים נהדר והשרימפים אוהבים להתחבא בהם, אין להכניס חלוקי נחל או אבנים כלשהם מאחר ויש חשש שהם יקשו את המים והשרימפ הצהוב (כמו רוב השרימפים) אוהב מים רכים ככל היותר. באקווריום בו גדל השרימפ הצהוב אין צורך בשימוש באוסמוזה, אך ניתן להשתמש וזה מומלץ ללא ספק תמיד. החלפות מים שבועיות של כ- 15-20% ממי האקווריום יועילו ויעלו את רמת החיים של השירמפים וישמרו על ערכים כמובן.
שותפים מתאימים
השרימפ הצהוב יעדיף אקווריום יעודי בשבילו ובשביל בני מינו שנקרא "שרימפייה", אקווריום זה הכי מומלץ לשרימפ ובוא הוא יוכל להתרבות בקלות יותר ובמהירות יותר. לגבי שילוב השירמפ הצהוב עם שרימפים נוספים זה אפשרי ללא ספק (מלבד עם שרימפ ג'פוניקה שהוא ידוע בתור תוקפני ורוצח שרימפים), ניתן לשלבו עם שרי, קריסטלים, נאון ירוק וכל שרימפ אך יש לשים לב שיש סיכוי לרבייה של סוג עם סוג נוסף וזה מוביל להיברידים חלקם יפים וחלקם פחות, מומלץ לשלב כל סוג שרימפ באקווריום משלו. לגבי שילוב השרימפ הצהוב עם דגים שקטים וגועים, זהו וויכוח אין סופי (שכולל את כל השרימפים) ניתן לשלב את השרימפ עם דגים כמו ניאונים, טטרות, סייפנים גופים ועוד דגים רגועים אך הם לעיתים יציקו ואף יהרגו שרימפים בוגרים וצעירים כך שזה לא מומלץ.
זיהוי בין המינים
הזיהוי בין המינים אצל השרימפ הצהוב אפשרי ולא קשה במיוחד. ישנן מספר דרכים, הראשונה- הנקבות לרוב יותר גדולות מן הזכר ויתכן שבבגרו זה בולט לעין. דרך שנייה- לנקבה יהיה אוכף על גבה בזמן החזקת הביצים. דרך שלישית- יראו ביצים בבטנה של הנקבה כאשר היא תהיה בהריון.
רבייה
רביית השרימפ הצהוב אפשרית ודי קלה. יש לאכלס את האקווריום בו מנסים להרבות את השרימפ הצהוב בשלל גזעם וצמחים סבוכים וכמובן לשמור על ערכי מים מעולים. לאחר שיש יחס מתאים בי נקבות לזכרים הזכר יתחיל לחזר אחרי הנקבות ו"ישתולל" במרחבי האקווריום. לאחר שלנקבה יהיו ביצים בבטנה ויבצר אוכף יש לחכות בערך שלושה בועות (פלוס מינוס) ולחכות עד שהשרימפסונים (שרימפסונים= שרימפים צעירים) יולדו. לאחר כשבוע עד שבוע וחצי השרימפסונים יקבלו צבע ויראו אותם.
מזון מומלץ
השירמפ הצהוב הוא אוכל כל אך יהנה לאכול יותר מזון צמחי מאשר בשרי. השרימפ הצהוב ניזון מאצות שנמצאות על צמחים, גזעים ועל הזכוכית, בנוסף לכך הוא יאכל של מזונות של שוכני קרקעית ומזונות יעודיים לשרימפים. ניתן לפנקו פעם בשבוע במלפפון, קישוא ושלל ירקות, או פעם בשבוע לתת לו מעט תולעי דם על מנת לכוון בתזונתו.