שרימפ ונוס הכלנית

כללי

שרימפ ונוס הכלנית, או בשמו השני שרימפ זכוכית, הוא שרימפ הנראה הרבה על שושנות ים ואלמוגים באינדונזיה. צבעו של שרימפ ונוס הכלנית הוא כחול שקוף וזוהר וגודלו המרבי הוא 5 סנטימטרים. בסביבתו הטבעית, שרימפ ונוס הכלנית נמנע מטורפים על ידי יצירת קשרים סימביוטיים עם כלניות צורבות, שמספקות לו הסוואה מטורפים ובית. תנאים: חובה לספק לשרימפ ונוס הכלנית אקווריום עם שפע של פינות מסתור ומערות בתוך הסלע החי, מתוך חשש לטרפתו על ידי דגים טורפים. כמו חסרי חוליות אחרים במיוחד שרימפים, שרימפ ונוס הכלנית רגיש ביותר לתרופות מבוססות נחושת, רמות גבוהות של חנקן, ופרמטרים של מים משתנים שלא בעקביות. שרימפ ונוס הכלנית זקוק לאקווריום שנפחו לא קטן מ-50 ליטרים עם מסלעה גדולה ככל שניתן ואלמוגים רבים. שרימפ ונוס הכלנית רגיש לרמות גבוהות של סידן, ולכן יש לשמור על רמת סידן בין 400-420. מזג ושותפים לאקווריום: רצוי ביותר לא לשכנו עם דגים קטנים מחשש שיוכל אותם ולא לשכנו עם דגים טורפים גדולים שיוכלו אותו. במידה ויש באקווריום כלנית צורבת יש אפשרות להתפשר ולשים קצת דגים טורפים (לא גדולים מאוד). זיהוי בין המינים: הדרך היחידה להבדיל בין המינים היא בתקופת הרבייה בה אפשר לראות ביצים בגופה השקוף יחסית של הנקבה. רבייה: לא ידועה רבייה מוצלחת בשבי של שרימפ ונוס הכלנית. תזונה: שרימפ ונוס כלנית היינו אוכל כל. באקווריום הוא ייזון משאריות מזון וספוג שצומח על הסלעים אך עם זאת יש לדאוג להאכילו במזון מגוון בכדי לשמור על בריאותו וצבעיו, רצוי לספק לו אקווריום עם סלעים כדי לספק לו מקור מזון נוסף לאחר שיצמחו עליהם ספוגים. בכללי תזונה מומלצת בשבילו תהיה ספירולינה, מזונות מיועדים לשרימפים שוקעים, וניתן לפנקו בתולעי דם אחת לשבוע-שבועיים.